הצלף הקוצני מקשט את חריצי השבילים וגדרות היקפיות בימים שבהם חם כל כך והכל סביב צהוב. הפרח המרשים שלו נפתח עם אור הבוקר במלוא הדרו ונובל בסוף כל יום. הוא צמח חזק, נפוץ באזורים חמים ויבשים, וניתן למצוא אותו גדל ברבים מהאזורים הים-תיכוניים. צמח הצלף מתאפיין בקוצים מאונקלים, ולכן אני מלקטת אותו בזהירות רבה ובתשומת לב. אני צובטת את הניצנים מהגבעול בעזרת הציפורניים, וכך מנתקת אותם בקלות מהצמח.
הצלף מוזכר בתרבות ובפולקלור רבים, בעיקר בשל היותו צמח רב-שימושי. בימי קדם השתמשו בו לרפואה, לתיבול ולכבישה.
אפשר לכבוש את העלים והגבעולים הצעירים (ממש בשלבי ההתפתחות המוקדמים סביב חודש אפריל), את הניצנים- אלו הצלפים שאנחנו מכירים מהסופר ואת האביונות- פירות הצלף (אותם אפשר לאסוף בין יוני ועד אוגוסט ואפילו ספטמבר)
אפשר להתסיס את הניצנים/ הפירות/ הגבעולים הצעירים בקלות רבה!
ככה תעשו זאת:
מצרכים:
– ניצני צלף בכמות שליקטתם
– מי מלח: על כל כוס מים כף גדושה של מלח
– למי שאוהב: חומץ בן יין
– אפשרי: תבלינים שאתם אוהבים – שום, לימון, עלי דפנה, פלפל אנגלי
הוראות הכנה:
את הצלפים שליקטתם יש להשרות שלושה ימים, כאשר מידי יום מחליפים להם את המים כדי לסלק את המרירות.
לאחר סינון הניצנים הכניסו אותם לצנצנת כך שימלאו אותה כמעט עד הסוף.
כסו את הניצנים במי מלח כך שהמים יכסו את הצלפים, אבל לא ימלאו את הצנצנת עד הסוף.
סגרו את הצנצנת והניחו על מדף במטבח כך שלא תשכחו ממנה. בימים הקרובים פתחו את הצנצנת פעם ביום ושחררו את הגזים המצטברים בתהליך התסיסה (למשך השבוע הראשון בעיקר).
הניחו לניצנים לשהות במי מלח לפחות שלושה שבועות, אפשר גם חודש. בסיום תהליך ההתססה ניתן להוסיף מעט חומץ בן יין לצנצנת.
למי שלא אוהב את הגרסה עם החומץ, ניתן לתבל בתחילת התהליך את הצלפים עם שום, עלי דפנה, לימון וכד' ולכבוש אותם יחד עם התבלינים.
אם אתם כובשים את האביונות (הפירות), השתדלו ללקט את הפירות הקטנים יותר, כך לא יתקעו לכם גרעינים מציקים בשיניים. בהצלחה
